דבר העורכות
אנחנו שמחות מאוד, עם בוא האביב, להוציא את הגיליון החדש והמורחב של הרבעון לפסיכולוגיה ממזרח וממערב. המאמרים שנשלחים אלינו ממלאים אותנו בתחושת המשמעות של הפרויקט הזה, שמאפשר לכולנו במה לשיתוף ברעיונות, תובנות ומחשבות.
הנושאים המשותפים לרוב המאמרים בגיליון זה הם העיסוק בשפה, בטראומה ובזמן. השאלות המרכזיות של הבניית העצמי, כפי שהן באות לידי ביטוי, הן בתיאוריות הפסיכואנליטיות או הבלשניות המערביות והן בהוויה הבודהיסטית, הדאואיסטית או הגנוסטית, מוצגות בגיליון הזה על פני מנעד רחב ועשיר. תחושתנו היא שמכלול המאמרים המופיעים כאן הפעם משרטט מעין מעגל החובק את השאלות האלה מכיוונים רבים.
רות נצר כותבת על הזמן בהשראת בסרט הקוריאני אביב, קיץ, סתיו, חורף ואביב ומאירה את ההיבט הנשי החסר בו ובתפיסות הבודהיסטיות. יוחאי עתריה שואל על הקשר שבין הזמן לתפיסת העצמי על ידי בחינה של מצבי תודעה שונים מהרגיל שחוו פדויי שבי. הזמן וקיבועו הוא גם מרכז הטראומה ואופנויות העדות שעליהן כותבת רות גולן. דב בלום בוחן בצורה מעמיקה את נושא השפה דרך הקואנים של ג'ושו בראי דרידה ופוקו, ושי גיל שואל על הקשר הפסיכודינמי שבין המילה לברית המילה. מאמרה של ד"ר רות אנגל-אלדר סוקר בהרחבה את היחס שבין הפסיכולוגיה לדת. דבורה נוב מתכתבת במאמרה עם מאמרו של יקיר קריצ'מן מהגיליון הקודם בנושא החורים הנפשיים ומביאה קול המכיר בערכם של הקשיים העולים בדרך ההתפתחות. מהזווית הבודהיסטית יש לנו הפעם מאמר מרתק מאת אמיתי מגד המקשר בין תפיסת תלות הגומלין ההדדית הבודהיסטית לבין סוגי שאלות הנשאלות במהלך טיפול משפחתי, כמו גם תרגומה האוהב של שירלי פוגצקי מתוך הספר שמבאלה – נתיבו המקודש של הלוחם מאת צ'וגיאם טרונגפה רינפוצ'ה, על הגישה לתהליך הפסיכולוגי הבודהיסטי. ואחרון חביב, במדורו הקבוע אדמיאל קוסמן מציג את תובנותיו בדבר תפיסת הגנוסטיקאים כ"פסיכולוגים הראשונים".
ברכות חמות,
מתי ליבליך וחוה רימון